אישי ציבור הכוונה הפלילית והגבינה השוויצרית

לפני כעשרים חמש פרסמתי מאמר על אישי ציבור והגבינה השוויצרית. המאמר פורסם למיטב זכרוני בעיתון "חדשות", ינוח בשלום… המאמר נכתב בעקבות גל של זיכוייים של אנשי ציבור מעבירות שחיתות למיניהן: משפטו הראשון של אולמרט שהואשם בחתימה על תצהיר שקר למבקר המדינה וזוכה כי הוכיח שכאשר חתם היה ראשו במקום אחר, בענייני מדינה, שהם ללא ספק חשובים יותר מאיזה תצהיר שדוף. ובעקות זיכויו של שמחה דיניץ יו"ר הסוכנות היהודית, שהואשם כי השתמש כרטיס האשראי שניתן לו, להוצאות הסוכנות, לצרכיו האישיים, למשל לקניות מעניינות ב"מרקס את ספנסר" ואולי גם "בויקטוריה סיקרט", גם הוא זוכה כי לא הוכחה הכוונה הפלילית שלו שהייתה מונחת בקופסת פח, שהמפתח לה אבד בארכיון הסוכנות,במרתפי הסוכנות היהודית ברחוב קפלן בתל אביב. לאחרונה בעקבות דז'ה וו לאומי, של חזרתו אל הבמה של אחד מגיבורי שנות ה-80 החל ביקוש רב לגבינה השוויצרית ההיא, והנה היא לפניכם לא נגענו, עובש לא אחז בה והרי היא צהובה ורעננה כאילו יצאה זה עתה  ממחלבה הולנדית משובחת.

כל מי ששוחח אי פעם עם איש ציבור במקום פומבי, יודע מדוע בתי המשפט אינם מרשיעים אנשי ציבור בעבירת של מעילה באמון, גניבה, זיוף, קבלת דבר מה במרמה, ושאר עבירות מסוג "הידיים הדביקות" הנדחפות לכיסי מעילים זרים מעור או מקשמיר, עם או בלי צווארוני פרווה, התלויים באכסדרה.

דמה בנפשך שאתה משוחח עם חבר כנסת, נאמר במזנון הכנסת, ההומה באותה עת חברי כנסת ואישי ציבור אחרים. אתה המשוחח אינך איש ציבור ממש, אלא סלבריטאי למחצה, קצת עיתונאי, או עורך דין או ברוקר המהרהר ברגע זה בבריחה הרפתקנית לניו יורק.  "עם אשתי או בלי אשתי", אתה רוצה לשאול את חבר הכנסת. אבל אתם משוחחים כמובן על עניין אחר, "איזו תפילות", אתה מהרהר, וכל מעינייך בשאלה מה שכר הדירה במנהטן. לכאורה עיניו של חבר הכנסת נעוצות בשפתיך, הוא ממתין בקוצר רוח למוצא פיך, דרוך לקראת בחכמה העולה מגרונך, אך באותה עת עושה חבר הכנסת שלושה דברים נוספים שכל אחד מהם תובע את מלוא תשומת הלב והעירנות. כאשר הוא משוחח עימך הוא תר ברחבי האולם לראות מי רואה ומתרשם מכך שהוא משוחח עימך – חצי סלבריטי; הוא בודק עם מי משוחחים אישי הציבור האחרים; הוא מחפש האם ברגע זה ממש פנוי לשיחה ארבע שישיות סלבריטי אחר, שחבר הכנסת יכול לגשת אליו ולשוחח עימו. ואכן ברגע שמאתר חבר הכנסת סלברטי פנוי כזה, הוא נפרד ממך בחיפזון וממהר אל הארבע שישיות סלבריטי ושוב עיניו תרות, מי רואה אותו, עם מי מדברים האחרים ואולי יש אחר שחשוב יותר שהאחרים יראו אותו עימו ברגע זה.

תודעת אנשי הציבור מחוררת כגבינה שוויצרית, הזרם הפנימי והמתוק של המחשבה נכנס ויוצא בחורים כעכבר חסר מנוחה. ככה אי אפשר לעבור עבירות. המעשה הפלילי זקוק למוח בהיר ולתודעה חדה כתער. הכוונה הפלילית היא קרן לייזר החוצה את אפלת המוח הרגוע המתערטל לקראתה במלוא התשוקה הפלילית. מוחות משובחים כאלה גדלים אך ורק אצל הבחורים הטובים מכפר שלם, מרמת עמידר ומן השיכונים המייאשים של פרברי לוד ורמלה.

לאישי ציבור פשוט אין את המרכיבים הללו. מוחותיהם חולות נודדים, הם כאן ולא כאן, הידיים נשלחות לכיוון אחד והמוח הולך למקום אחר, על כן חומקים הם בקלות בחורי הרשת שהפרקליטים והפרקליטות המגושמים מנופפים מעל ראשם. אהוד אולמרט חתם על תצהיר כוזב; יעקב נאמן חתם על תצהיר כוזב; נתניהו לא הפנים את הזהרת דן אבי יצחק כנגד מינוי יועץ משפטי על פי בחירתו של דרעי; דיניץ לא בדק את כרטיס האשראי שלו ועל כן לא ידע כי בכרטיס האשראי של הסוכנות היהודית נרשמו חולצות הבנלון שרכש במרקס אנד ספנסר. כולם זוכו כי בתי המשפט לדרגותיהם השונות קבעו שחסרו כוונה פלילית. ממש באותו רגע שחתמה ידו של השר, של ראש העיר, על התצהיר הכוזב, והיד הושיטה את כרטיס האשראי למוכרת החיננית במייסיז, כבר חמקה התודעה לחור אחר, יצאה ונכנסה, וזוררה וחיככה בנעימות את כפותיה הקטנות והוורודות.

אחד הסודות השמורים היטב בין פרקליטים ושופטים הוא שלמעשה לא ניתן כלל להוכיח כוונה פלילית הנדרשת לכל הרשעה פלילית. כוונה פלילית היא סיפור אגדה מודרני.

אי אפשר להביא לבית המשפט ראיה ממשית בדבר גיבוש קריסטלי, מדוייק וניתן לצפייה ומדידה של כוונה פלילית במוח. תהליך יצירת היסוד הנפשי של הכוונה הפלילית מוטל בספק לא פחות מתהליך יצירת זהב מבישול של רגלי צפרדעים, בוץ ואבקת קרני תיישים. ההוכחות בדבר קיומה של הנפש מועטות ומקוריות ומעוררות מחלוקת. המוח הוא מדורה בוערת, מנהרת רוח, קן צרעות זועפות, שום כוונה לא תשרוד בו אפילו להרף עין. כיצד מורשעים אם כן פרופסורים לכוונה פלילית מרהט והפוסט דוקטורנטים ל"מנס ריאה" משכונת שפירא? עם קצת עזרה מידידי החוק והסדר הציבורי, שופטי בית המשפט.

הוכחת הכוונה הפלילית מחייבת השלמת פער בראיות. הכוונה הפלילית היא חור שחור, היעדר, שחצייתו מתבצעת על ידי קפיצת סלטה מורטלה מן המעשה אל הקופסה השחורה של המוח. בתי המשפט מבצעים את הקפיצה הזאת באמצעות כל מיני טרפזים, מזרוני קפיצים ומקפצות אלסטיות (לעיתים הם מכונים השכל הישר, או "החזקה העובדתית" שאדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו) או באמצעות העברה של נטל ההוכחה לנאשם. מאחורי הקלעים של כל אחת מן הקפיצות הללו מסתתרת הכרעה שיפוטית סודית, מנותקת מן הראיות, אישית ואינטימית, השופטת לא את המעשה אלא את האדם העומד לדין.

זהו פתרון הסוד כל חבר בקהילה המשפטית מוכן להקריב את נפשו לפני שיודה בו בפני אחרים ובפני עצמו: בערבו של יום המשפט הפלילי תוכרע הכוונה הפלילית לא על פי ראיות, אלא על יסוד האישיות, הביוגרפיה וההתרשמות הכללית מן האדם העומד לדין. כל אלה הם פסולת שיפוטית אסורה במגע ומטמאת כלי חרס, אך היא מכריעה את הדין. היעלה על הדעת כי נשואי פנים כאולמרט, כנאמן, כדיניץ, כנתניהו – אכן התכוונו לרמות, לשקר, לגנוב, למנות יועץ משפטי מטעם? האם יש בכוחם לגבש כוונה פלילית המחייבת עצירה במקום, התכוונות החושים והקפאת הרגע העברייני לנצח של מימוש עצמי חתרני וחסר מעצורים? אצל "כל אדם" הנפש מכוונת היטב ומיתריה מגיבים ליד החוטאת בצליל הברור של הכוונה הפלילית. לא כך אצל אנשי הציבור החולפים בבתי המשפט מהירים כבזק, נכנסים בדלת הנאשמים, מצפצפים לכל עבר "אני מאחר, אני מאחר, אין לי זמן, תנו לי משפט מהיר, " ועוד לפני שהזדהמו מפאטינת האשמה הנאספת על עורו של "כל אדם" במהלך המשפט הממושך, כנסורת מאוסה המבשרת את האשמה וגזירת הדין, כבר יצא איש הציבור בטיפוף רגליים חפוז מדלת הזכאים ותודעתו הפלילית ממריאה מעל ראשו כציפור מרהיבה ויוצאת לשוטט בשדות הקיץ הנצחיים, שאליהם עולה תודעתם של אנשי הציבור בכל עת שהיא נדרשת לתת דין וחשבון על מעשיהם הבזויים של גופותיהם החלשים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גולדבלט משה  On אוגוסט 29, 2012 at 4:47 am

    אותם אישי ציבור שדעתם פזורה כל כך ואינם מסוגלים למקד ולגבש מחשבה פלילית פשוטה רק מחמת מגבלות אובייקטיביות מנסים לשכנע אותנו שדעתם ממוקדת להפליא כשהם באים להכריז מלחמה-בעצם ביחס לאולמרט הדרך שבה החליט על יציאה למלחמה היא ראייה מסייעת לכך שאין בכוחו לגבש מחשבה פלילית

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 2, 2012 at 11:41 pm

    רשימה מגובשת ונאה
    קריסטל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: