ערווה

למאיר אריאל המליצו הרופאים על ביקור חודשי בנמל התעופה זה באמת עשה לו טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין. לי המליץ הפסיכיאטר למצוא מישהו לשנוא אותו. "אתה סובל מחוסר איזון, הרבה כעס ואין לך פרצוף, בובת וודו לתקוע בה סיכות, אל תחזור עד שלא תמצא את הבובה משעווה שלך". אז ד"ר מצאתי ואני חוזר אליך תקבע לי תור בשבוע הבא. יש לי בובה קטנה מצומקת של אורית קמיר. במקרה אגב דפדוף ברשימות מצאתי בלוג בן כמעט חודש שכתבה אורית קמיר לאחר שפורסם תקציר פסד הדין קצב וכך כתבה לכאורה ברשימות אך הפותח את הבלוג מגלה שהוא נכתב בעצם לאתר בשם מחשבה שנייה ודרך קסם האינטרנט הוא מופיע כבלוג ברשימות. וכך כתבה בובת הוודו שלי

נחשפה ערוותם של "הסנגורים היוקרתים" של קצב

31 בדצמבר 2010

יום לאחר הקראת הכרעת הדין השיח הציבורי עסוק עדיין בעיכול ההלם והתדהמה; בקריאת תמצית הכרעת הדין ועמידה על הנקודות השונות המופיעות בה. אבל אין זה מוקדם מדי להכריז על חשיפת קלונם של הסנגורים של קצב, שהסתובבו בקרבנו כטווסים וזכו בשנים האחרונות ביוקרה והערכה שאין הם זכאים להן. פסק דינו של בית המשפט קובע בלשון שאינה משתמעת לשני פנים שעורכי הדין שקיבלו מיליוני שקלים עשו עבודה רשלנית, חובבנית, מביכה בעליבותה. הם לא עברו על הראיות שהוגשו על ידי לקוחם, לא וידאו מה מחזיק מים ומה לא, ונתנו לפרקליטות לעשות מהם קרקס. כך, למשל, הם טענו בשם לקוחם שיומנו מדויק ומעודכן – כשהפרקליטות הוכיחה שהיומן היה מנותק לחלוטין מן המציאות. וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

אזכיר, הכוונה היא לאביגדור פלדמן, המתהדר בזכויותיו מימי זכויות האדם שלו, ומרשה לעצמו להפגין ציניות בלתי מרוסנת כלפי מערכת המשפט שעליה הוא יושב, וציון אמיר, שהפך מסתם עוד עורך דין פלילי לסלב מבוקש. השניים התנפחו בשנים האחרונות למימדים על-טבעיים, והנה נעץ בהם בית המשפט סיכה, והוציא את כל האויר החם והנפוח מחזותיהם המועצמים.  

בית המשפט קבע שחור על גבי לבן שטוב היה לו לקצב אלמלא שכר אותם. את מסכת שקריו הרי טווה עוד קודם לכן עם  "מקורביו": את הקלטות המבושלות, את האליבי המפוברק לכל אירוע של אונס, את שיחות הטלפון של המתלוננת ואת "מכתב האהבה שלה". לשם כל אלה לא נזקק להוציא מיליונים על עורכי דין גאוניים. הטקטיקה המשפטית שהציעו היתה כשלון חרוץ: הנסיגה מעסקת הטיעון היתה מהלך פטאלי, והרמיזה בקול כפול שלמרות שלא נגע במתלוננות בכל זאת קיים איתן קשר מיני בהסכמה – פעלה כחרב פיפיות נגד הלקוח. מה שהכריע את הדין היו דברים כל כך פשוטים שעורכי הדין המפורכסים כבר שכחו: סימני אמת, אותנטיות, ועבודה מפרכת של איסוף פרטים להוכיח מה באמת יכול היה לקרות ומה לא. ואת כל אלה סיפקו המתלוננות, והפרקליטות, שמשכורתן אינה מגיעה לעקב נעליהם של עורכי הדין המהודרים. המתלוננות הרשימו את בית המשפט באמינותן המלאה. הפרקליטות הצליחו להראות שהנשיא לא היה בבית בשעה שטען שהיה בבית, לא היה באזכרת אביו המנוח בשעה שטען שהיה בה, ולא היה במקומות רבים נוספים בשעות בהן טען שהיה בהם. אז מה, בעצם, קנו כל המיליונים שקצב שילם לעורכי דינו? שום דבר. פשוט כלום.

דומה שמה שקרה לעורכי הדין הוא מה שקרה ללקוח שלהם, שנים רבות קודם לכן: הם עלו לעצמם לראש. קצב פעל כשם שפעל כי הוא השתכנע שהוא "גדול מהחיים". שהוא מעל לחוק ולכללי ההתנהגות הנורמטיביים הרגילים. הוא השתכנע שהוא יכול לעשות הכל, ודבר לא יכול לעצור אותו, או לחשוף אותו, או להפיל אותו לדרגת בן תמותה רגיל. זהו מצב מגלומני מסוכן ביותר – לכל הסובבים, ולאדם עצמו. וכך נראה שקרה גם לאביגדור פלדמן ולבן ציון אמיר. אמיר, שהתרומם פתאום לרקיעי ההוקרה הציבורית, הסתובב בקרבנו כענן מחוייך. ופלדמן הרחיק לכת עד כדי להצהיר בפומבי שכל עבודת עריכת הדין שלו היא יפויי השקרים של לקוחותיו על ידי השראת האסתטיקה שלו

לכן פלדמן ואמיר המומים וזועמים על הכרעת הדין. ממש כמו לקוחם. הכרעת הדין מוציאה את הרוח מן הבלונים שלהם – ממש כמו מן הבלון שלו. כל הצדקנות וההתנשאות לרקיעי המגלומניה נחשפות במערומיהן במילים השקטות והקצובות של שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. גם זה יום חג. חג נצחון הפרקליטות ה"אפרורית" אך המקצועית, על הרעש והצלצולים המיותרים של עורכי הדין בעלי הכסף וה"יוקרה".  אולי הגיע הזמן להתפכח קצת מההשתאות הילדותית והמביכה נוכח "סלבריטאים"…

לעומת זאת משעשעת האירוניה הדקה של הגורל, שדווקא שלי טימן הפך אתמול למסביר הלאומי של הכרעת הדין של בית המשפט בתל אביב. טימן שנבעט מבית המשפט הזה משום שהטה את הדין לטובת הנאשמים, משום שלא הרשיע במקומות שבהם צריך היה להרשיע, משום שהטיל עונשים מגוחכים בקלותם על עבריינים (בעיקר סוחרי נשים), משום שעיין באופן קיצוני מתלוננות – שלא לדבר על ארגוני נשים – הפך פתאום לגיבור היום בהסבריו להחלטה האמיצה של מי שהיו הקולגים שלו ובעטו בו מקרבם. משעשע.

 

זה כל כך נפלא אתה לוחץ על כפתור בטנה של הבובה הקטנה והיא מצפצפת כמו מכשפת בארבי אבל אי אפשר שלא לשאול כמה שאלות, לתקוע כמה סיכות בבובת השעווה קמיר:

 ראשית הכותרת "נחשפה ערוותם" למה הדבקות הזו בערווה שהיא מילה מכובסת לכוס או לזין, מה יש בראש לקמיר שהמילה הראשונה המדלגת מהראש למקלדת היא "ערווה". האם לא פשוט ומדוייק יותר היה לקרוא לי כוסית או שמוק. הפוסט נכתב כשעדיין לא פורסם פסק הדין במלואו ובודאי לא הראיות והפרוטוקול, האם כך נוהגת גברת קמיר במחקריה המלומדים, האם זו התורה שלמדה אצל אצל וייט באן ארבור החוקר המצויין של ספרות ומשפט, או אולי קתרין מקינון אמרה לה תזהרי שהגברים לא יבלבלו אותך בעובדות.

מה לך ולייצוג משפטי ולמורכבות של מלאכת הייצוג, כמה פעמים ייצגת נאשמים? אני יודע שייצגה אותך אורנה לין כשרצו להעיף אותך מהאוניברסיטה העברית, האם הראת לה את מאמרך לפני שפירסמת אותם. אורנה היא עורכת דין אמיצה ומצויינת שבודאי יודעת קצת יותר ממך מה זה ייצוג, מה היא רשלנות. אבל את שלא עמדת מעולם בפני שופט מיהרת להאשים אותי ברשלנות בחובבנות, ומה הדבקות המוחלטת בפסק הדין, בפעמים אחרות בובתי היקרה ביקרת פסקי דין ובחריפות ולעתים אפילו הסכמתי איתך. השתמשת בכלי החתרני של ניתוח נראטיבי של פסקי דין כדי לחשוף את ערוותם (אוי המילה הארורה הזה נדבקה גם לי כמו צואה לנעל) ונדמה לי שעשיתי את זה הרבה לפנייך.

 

אבל לא צריך לחפש רחוק, אני מפגין ציניות בלתי מרוסנת כלפי בית המשפט? ובובת הוודו? לא צריך לחפש רחוק, די לקרוא את סיום המאמר המודבק לו במלאכותית כמו ערווה לפרווה. כתבת בובת וודו רעילה כי השופט טימן נבעט מבית המשפט משום שהטה את הדין לטובת נאשמים? הו הו זו האשמה כבדה שופטים נבעטים כי הם מזכים נאשמים. כדאי בובה זהבה שתמסרי את הפרטים הידועים לך לכל הפחות לנשיאה בניש או לנציב קבילות השופטים. טימן נבעט והשופט קרא מאומץ לחיקה (ערוותה) של גברת קמיר כגור חתולים  המחפש בית חם.

 

השופט טימן עיין באופן קיצוני מתלוננות, כתבת, זה כבר שווה תביעת דיבה, או לפחות תלונה ללשכת עורכי הדין, אם את חברה בלשכה, כנראה שלא, על הרבה פחות מאיימת ועדת האתיקה להתלונן כנגדי כי כתבתי או אמרתי לדעתם, כי רק הנאשמים המסכנים מאמינים בבתי משפט, איזה עוד שופטים את עומדת לבעוט מבית המשפט גברת קמיר?, כדאי להזהיר אותם על מנת שירפדו את עכוזיהם העדינים. אז במה זכה השופט קרא הזקוק לחיבוקה הדביק של גברת  קמיר כמו שהוא שטימן זקוק לבעיטה שלך, כי האמין למתלוננות ללא סייג וספק.

 

קיבלתי מליונים מקצב את כותבת וזאת מניין, קראת את דיווחי מס הכנסה שלי וכמה קיבלתי מאל עביד, מואנונו, מהועד נגד עינויים מבצלם, תבוא ועדת החקירה של ליברמן ותברר זאת. לא ביקשתי שתבחרי בי לכנסת, לא ביקשתי ממך שכר, והרעיון להציג אותי כפנסיונר שמן ומעשן סיגר של זכויות האדם, ראוי לסיכה מיוחדת חדה וארוכה במיוחד בבובת הוודו, אין לי כמובן שום עניין לשתף אותך בשורת התיקים העוסקים בזכויות אדם שאני עוסק בהם היום ואזכיר אחד המתנהל בימים אלה בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון העוסק בהכרזה של נכסים במזרח ירושלים כנכסי נפקדים והעברתם לעמותות כאלעד רק משום שבעליהם מתגוררים 2 ק"מ משם באיזור שלא סופח לירושלים, ועל כן ולפי הלשון היבשה של החוק הם נפקדים ביחס לנכסיהם במדינת ישראל לרבות ירושלים המסופחת. מה את יודעת על זה, מה כתבת על זה, שמח הייתי לשמוע את קולך בעניין זה ואולי גם בעניין ענת קם, הייתי מקשיב למרות שקול באשה ערווה.

אבל סופו של דבר אין לי אלא להודות לך מכל הטוקבקים שקיבלתי לאחרונה הצלחתי לחלץ בובת וודו מושלמת לשמחתו של הפסיכיאטר שלי,  אלא כפי שאומר מאיר אריאל לעצמו "גם מזה עוד נצטרך להגמל, אז נתחיל כל יום להתעמל"

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • י.ג.  On ינואר 25, 2011 at 1:23 pm

    אומנם לא היית צריך לקחת את התיק מלכתחילה. ריבוי העדויות נגד קצב, ומספיק שהיית מתקשר לחבריך בביצה לשאול לגבי החשדות שהועלו עוד לפני בחירתו לנשיאות, הם וודאי היו משתפים אותך בסוד ש"כולם" בברנז'ה כבר ידעו. מה שכן, תשובה הולמת בהחלט. גם עם להיות רחוק מקהל מעריציך, והתנהלותך המקוממת סביב תיק קצב, השימוש בביטויים סקסיסטיים ממי שאולי מכנה עצמה פמיניסטית, מקוממים.

  • דן מרגוע  On ינואר 25, 2011 at 5:36 pm

    חחח… מצויין. קמיר, כמו כל קנאי מזמן איבדה הקשר למציאות. הכל היא מנתחת דרך פריזמה צרה. צרה מידי. כיון שכך אין כל ערך לאבחנות שלה אפילו כשהיא כותבת בתחום התמחותה. על כל פנים גם אתה לא לגמרי נקי. מאמר הגירית שלך לא היה שונה בהרבה. בלי קשר, קראתי באיחור מסוים את מה שכתב בנך באמורי. פנינה. פוסט אדיר הוא כתב ובכשרון רב.

  • גולדבלט משה  On ינואר 25, 2011 at 6:59 pm

    אם אתה רוצה בובות וודו יעילה ראה כתב ההגנה של האוניברסיטה נגד תביעתה של קמיר-כמו שנאמר מי שלא ראה שמחה לאיד לא ראה שמחה מימיו
    http://www.lawdata.co.il/lawdata/Taanot/ShowTeanotText.asp?C=1432&strCol_C=

    ולא שאין לי הערות על תיק קצב-אבל כתבתי כבר את חלקן ואני מקווה שבהגינות ובאיזון.קמיר היא אדם מסובך מאד מאד עם עצמו וכנראה גם עם זולתו ואכן אין זה פלא שבין מושאי אהבתה מופיעים חתולים ויצורים אחרים אך בני אדם -גם ממין נקבה לא מצויינים שם ואני מניח שמראש אין להם סיכוי אצלה.

  • ר.  On ינואר 25, 2011 at 7:28 pm

    תסמונת פלדמן-קמיר מקומה בין נכסי צאן-הברזל של הפסיכיאטריה של המאה ה-21. זה הד"ר שלך לא העיז לפלל בחלומותיו הנועזים ביותר. קצב יחלוף וקמיר תשוב אל האדמה אבל תהילתו של רופא האליל שלך תפאר מגזינים רפואיים עד כלות כל הימים.

    • ר.  On ינואר 25, 2011 at 7:34 pm

      ראה הבשורה ע"פ מתי 5:18. (קיימים תרגומים שונים)

  • רני  On ינואר 25, 2011 at 9:08 pm

    כאשר מחיר הדלק עולה. כאשר ניצול מקורות אנרגיה פוסיליים מחשיך עלינו את אור השמש, ממיס קרחונים ומציף יבשות. אם רק יכולנו לנצל את השנאה הישראלית להניע את כל הזקוק להנעה ולחמם את כל הזקוק לחום להניע מכונות ולספק חשמל וואו !!! את העולם הינו מצילים. רק תחשבו על הפטנט שיסדר מין תקע כזה שכאשר אתה מוצף שנאה תאחז אותו ביד תתקע אותו בתקע הקרוב ויהיה אור וחום ותנועה. או תשב במכונית ובאצבע שונאת אחת שתניח על נקודה מסומנת על ההגה תניע את המכונית מכאן ועד לקצות תבל. ושנאה של עורך דין שהושמץ? מה לנו הגז שבלוויתן או הקידוח המבטיח שבכריש או הגז שמפעפע מפוטית ברבוניה ודיונון.
    תנו לנו שנאת עורך דין שהושמץ ומיליוני הוואטים וכוחות הסוס השופעים ממנה, ומי בכלל אפילו יחשוב על הנפט באדמת סעודיה או בגבעות ונצואלה.

  • דן מרגוע  On ינואר 26, 2011 at 3:59 pm

    משה, קראתי בעניין רב את תגובתה של האוניברסיטה העברית. האמת, רק את ההתחלה. אם נניח שתחילתו של כתב הגנה מעידה על אמינותו של כתב ההגנה כולו אז יש שם בעיה. הם מציגים את קמיר ככלומניקית שבקושי צלחה את התואר הראשון, עבדה במקצוע בזוי כעריכת דין, החליפה מקומות עבודה כמו גרביים ורק אז כשנכשלה בכל אלה, הלכה לעשות דוקטורט באוניברסיטה הנידחת של אן ארבור (כי האוניברסיטה העברית לא קבלה אותה למסלול הדורטורט של המצטיינים). כדאי לדעת שהאוניברסיטה של מישיגן היא מוסד אוניברסיטאי עילי שלא רואה ממטר את האוניברסיטה העברית. בעצם גם אם האוניברסיטה העברית כולה תיפול למישיגן על האף יש מצב שבמישיגן לא ישימו לב. מעבר לזה, כיון שקמיר קבלה משרה תקנית בעברית (אם כי בסופו של ענין לא קבלה קביעות)הרי ברור שגם בעברית סברו שמדובר בתותחית לא קטנה בכלל. לפחות בהתחלה.

  • עורך דין רשלנות רפואית  On אוגוסט 11, 2011 at 9:22 am

    קמיר ידועה באמרותיה הקיצוניות… חבל שאישה אחת בעלת עמדות קיצוניות, שכפי שאמרת – "לא נותנת לעובדות לבלבל אותה", מכתימה את מאבקן של יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: