תגרה מקומית עם פרקליט המדינה

תגרה מקומית
יורם חכם דוד וינר פרקליט המדינה משה לדור
 
לאחרונה נקלעתי לתגרה מקומית עם פרקליט המדינה משה לדור
 
הכל החל במאמר קינה שפרסמתי ב"מעריב" לאחר רציחתו של עו"ד  יורם חכם
 
יורם חכם
 
יורם חכם היה בראש ובראשונה סניגור פלילי. ומשמעות הדבר להטוטן, אמן ההליכה על חבל דק, המוחזק בצד אחד על ידי שופטים כעסניים, זעופים הנוטים לזעזע את החבל באופן בלתי צפוי רק כדי לראות את עורך הדין מט ליפול ונאחז בחבל בשארית כוחותיו. ומצד אחר מחזיק בחבל הנאשם, קודר, אלים, חשדן, הנוטה מדי פעם לקרב אל החבל המתוח גפרור בוער רק כדי ליהנות מהבעת החרדה העולה על פני סניגורו. על החבל הדק מלהטט הסניגור ובשתי ידיו אבוקות אש של משפט, חקירת עדים, סיכומים, כאשר הקהל באולם נושף בגבו כנשיפת נחש קטלנית מורעלת. והקהל נהנה עם השופטים כאשר מבצע הסניגור צעד כושל. ממתינים לנפילתו אל התהום ללא רשת ביטחון או יד מושטת לעזרה.
 
מי קרע באכזריות תהומית את החבל הדק עליו הלך יורם חכם וקטע את חייו של עורך דין הגון, חכם, שהליכותיו במשפט היו כמי שמהלך בארמון, על אף שידע היטב כפי שאמר לי לעתים קרובות כי הארמון הזה חרב מזמן ואנו מהלכים בין עיי חורבות של גסות הדעת ודלות הביטוי. כמה פעמים הוזלנו דמעה סמלית במזנון בית המשפט, על חביתה בפיתה, על אותן דמויות מיתולוגיות שהילכו בבתי המשפט כמשמשים בקודש.
 
הרצח של יורם חכם, ויהיה המניע אשר יהיה, מבטא את זילות חייו של עורך הדין. זילות שהרבה תורמים לה ולא האחרונים שבהם חוקרי המשטרה שמזה זמן רב נוטים מצד אחד להשמיץ את עורכי הדין באוזני חשודים. וכמה פעמים שמעתי בהקלטות של חקירות חשודים במשטרה, ולעתים על ידי קצינים בכירים, ביטויים כגון "עורך הדין שלך מכר אותך" "הוא מעוניין רק בכסף שלך" "אתה תירקב בכלא והוא ייסע ללאס וגאס", והכל תוך שימוש בשמות של עורכי דין קיימים, והכל מלווה בגסות, תפלות המאפיינת את שפתם הצחה של חוקרי המשטרה. ומדוע שחשוד כזה לא יקבל את דברי החוקר המשטרתי כפשוטם, ובעת פקודה, כאשר משפטו מסתיים בהרשעה (ונזכור רק 4 מתוך 1000 מזוכים בשנה) יחזור אל דברי החוקר בחדר החקירה, ויראה בעורך הדין האשם העיקרי להרשעתו ושליחתו למאסר.
 
מן הצד האחר, לא אחת נוטים חוקרי המשטרה לזהות בין עורך הדין והנאשם ורואים בעורך הדין שותפו של הנאשם לביצוע עבירות, ויוצרים את אותה קרבה מסוכנת בין עורך הדין והלקוח שגם היא עלולה להביא לתוצאות טראגיות. הרצח של יורם חכם הצטרף לסדרת מעשי רצח של מי שנתפסו כבעלי חסינות חברתית, שתפקדו באזורים מעבר לידם האלימה של עבריינים ואחרים. כזה היה הרצח של השופט עדי אזר, וכזה היה גם הרצח של עו"ד דיוויד וינר, שנרצח על ידי פרקליטות המחוז, פרקליט המדינה והשופטת שרה סירוטה, כאשר לא יכול היה לשאת עוד את הבגידה בו. מתי נפרצו החסינויות החברתיות הללו המתפקדות כהסכמים לא חתומים בין חלקי החברה הנלחמים זה בזה? ייתכן וראש וראשון להם היה רצח יצחק רבין שקבע עובדה שאין מי שנהנה מביטחון אישי בחברה מפוררת, חסרת מעצורים.
 
פרקליט המדינה משה לדור

 
פיסקה אחית מן המאמר לא נשאה חן בעיני פרקליט המדינה והוא שיגר לי את המכתב הבא לי ולכל הפרקליטים בשירות המדינה
 
 
 
 
                                                                                                כ"ו סיון תשס"ח
                                                                                                29 יוני 2008
 
 
                                                                                              סימוכין: 2008-0047-6165
                                                                                              מס' תיק: –
לכבוד
עו"ד אביגדור פלדמן
רח' הוברמן 10
תל אביב 64075 
 
 
שלום רב,
 
 
 
הנדון: רשימתך בעיתון שופטים ופרקליטים  כרוצחים
                                                            (מעריב 13.6.08)
 
 
א.      הופנתה תשומת ליבי למאמרך שבנדון, בו מופיעה הפסקה הבאה:
 
"הרצח של יורם חכם הצטרף לסדרת מעשי רצח של מי שנתפסו כבעלי חסינות חברתית, שתפקדו באזורים מעבר לידם האלימה של עבריינים ואחרים. כזה היה הרצח של השופט עדי אזר, וכזה היה גם הרצח של עורך הדין דיוויד וינר, שנרצח על ידי פרקליטות המחוז, פרקליט המדינה והשופטת שרה סירוטה, ושלח יד בנפשו כאשר לא יכול היה לשאת עוד את הבגידה בו."
 
רצח, כידוע לך, מוגדר בס' 300 (א) (2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 כך:
 
                    "גורם בכוונה תחילה למותו של אדם"
 
וכך לערך גם מובן המושג "רצח" בציבור, בעיקר – שעה שההאשמה המיוחסת מושמעת מפי סנגור פעיל ומוכר בתחום הפלילי.
 
העולה מהפסקה ומהקשרה במאמר שכתבת הוא אפוא, שפרקליטות המחוז, פרקליט המדינה בעבר וכב' השופטת שרה סירוטה ז"ל, רקמו לדעתך מזימה לחסל את עו"ד דיוויד וינר ז"ל (אולי באמצעות קשר לביצוע הרצח שרקמו ביניהם), וזאת על דרך הצבת מכשולים בפניו, שידעו כי משלא יוכל להתמודד עמם, ישלח יד בנפשו – והכל בכוונה תחילה.
 
 
 
גם אם שוגה אני באופן בו פירשתי את כוונותיך בפסקה האמורה, לבטח כך הבינו חלק גדול מקוראי הרשימה, קרי – גורמי האכיפה יצרו בכוונה תחילה את התנאים שהביאו להתאבדותו של המנוח.
 
ב.      אפילו הנחנו כי לא למשמעות המוכרת של עבירת הרצח שימש אותך המונח "רצח" – סגנון כזה להשמעת ביקורת הוא פסול ואסור.
 
פרסום ביקורת עניינית על הפרקליטות או על שאר רשויות אכיפת החוק בדרך כלל, וגם בפרשה האמורה, הוא כמובן לגיטימי, אף אם אין לביקורת כל יסוד במציאות (כבענייננו).
 
לא כן – הטחת האשמה, מופרכת כמובן, בשופטת ובפרקליטות, על פיה רקמו הם מזימה לחיסולו של סנגור.
 
ג.        בפסקה אחת קודם לזו בה ייחסת את רצח עו"ד וינר לגורמי האכיפה, הלנת – התחלחלת – על מה שכינית "שפת ביבים" המוכרת לטענתך אצל חוקרי משטרת ישראל. לעניין זה השווית את סגנונם "התרבותי" של שוטרינו לזה של שוטרי מדינות המערב. תמהני עד כמה רגיש אתה לפער בין דרכי התבטאותם בתקשורת של סנגורים באותן מדינות לבין סגנונם של אלה הפעילים בישראל. אצלנו, כך המחשת ברשימתך, מקובל עליך כלגיטימי להטיל באוכפי החוק דופי עד לכדי אישומים בפומבי ברצח.
 
ד.      תמהני (ואולי לא), גם באיזה קלות מסיר אתה את גלימת הסנגור מעליך, ובאחת, ברמת הבלחה עיתונאית, מתגייס לקטרג על שופטים ופרקליטים בהאשמתם בהאשמה כה חמורה.  אני מבין אמנם כי "הרשעה" בעיתון אינה שקולה לפסיקה בערכאות. עם זאת גם אל זירה זו לא די להגיע חמוש אך ברצון למשוך תשומת לב רבה יותר של הקוראים. יתר על כן, דווקא פרסומה של רשומתך ברבים חייב אותך באיפוק ובזהירות מוקפדים עוד יותר.
 
ה.      מערכת יחסי התביעה והסנגוריה מתאפיינת בד"כ בהערכה מקצועית וביחסי ידידות ושיתוף פעולה ענייני. שמירת כבודם של כל העושים בשירות הציבור ובהגנה על זכויות
 
הפרט והנאשמים כאחד, חשובה לכולנו. בתוך כך, אנו כפרק
יטים משתדלים לשמור על כבודם של עמיתינו למקצוע – הסנגורים – אשר ממלאים גם הם יום יום שליחות בשירות עשיית הצדק, לא פחות מאיתנו.
 
הרשימה האמורה, מפרה באורח בוטה את נורמות קשרי העבודה והחברות המקובלים וטמונה בה פגיעה קשה בעובדי ציבור נאמנים ומסורים.
 
ו.        על התבטאות שכזו, לא ניתן לעבור לסדר היום. היא מצדיקה תגובה מצדנו. היא מחייבת אותך לסגת מהם באורח ברור ופומבי.
 
אני מבקש ממך, אפוא, כי תחזור בך מדבריך ותתנצל עליהם.
 
 
                                                                                                 בכבוד רב ובב"ח,
 
 
 
                                                                                                       משה לדור
 
 
 
העתקים (בצירוף הרשימה שבנדון):
בית משפחת כב' השופטת המנוחה שרה סירוטה ז"ל
הפרקליטים בשירות המדינה
מר יורי גיא- רון, יו"ר לשכת עורכי הדין
מר דורון גלעזר, עורך עיתון מעריב
 
ועל כך השבתי:

 
לכבוד
משה לדור
פרקליט המדינה
 
קיימים דברים שהם מעבר לנימוס ולתקינות השפה המונחים בפיתול הגדול של המעיים שלי כגוש רדיו אקטיבי, המתעורר איתך בכל בוקר ומשדרים קרינה ירוקה רעילה אל גופך ואחד מהם הוא הפגישה שהייתה לי עם דויד וינר שבוע אחד לפני שלקח את האקדח שהחזיק ברישיון מן הכספת בביתו (הוא היה כל כך זהיר וחשש שמא הילדים לא ימצאו את האקדח וישחקו בו ) וירה בפיו וכרגיל שלומיאל שכמוהו לא לכיוון מעלה שיפצפץ את המוח אלא בקו ישר שפגע בחתחתית הגולגולת, עד שחלפו ארבעה ימים עד שיצאה נשמתו מן הראש שהתנפח באופן כל כך גרוטסקי, ובאותה שיחה הראה לי את החלטת השופטת סירוטה שהנה היא כלשונה:
 
"שוכנעתי מתוכנן של השיחות עם המכונה "ג'ינג'י", שהוא החשוד איציק זוזיאשווילי באמצעות אדם אחר – עם עוה"ד – הן שיחות שרקען פלילי. על אף שלכאורה אין צורך בהיתר לשיחה של עו"ד עם לקוח באמצעות אדם שלישי – ביקשו החוקרים, ליתר בטחון – שאשמע השיחות ואקבע האם יש מקום לתמללן ושאין בהם משום פגיעה ביחס עורך-דין לקוח, וזאת באשר רקע השיחות ותכנן – קשירת קשר, העלמת ראיות ואף סחיטה (אולטימטום של 48 שעות – אם לא יעשה מעשה בו חפץ זוזיאשווילי). הנני רואה לתמלל השיחות שכן על פניו מדובר בשיחות של קשר בין עבריינים וצר לי שאחד הדוברים הוא עו"ד ועו"ד נוסף."  (כן כן הדגש של דיויד ושלי אחריו, יהיה זכרו ברוך)
 
ומסר לי את ההחלטה, פיסת נייר מממורטטת, תפוחה ממשמוש אינסופי, כאילו הוצאה מכיסו האחורי של אחד משדי הגיהנום, ואמר לי אחרי החלטה זו אין לי כבר בשביל מה לחיות, ונאלמתי דום ורק ליטפתי את כתפו ואמרתי דיויד דיויד, ולא אמרתי לו את מה שצריך הייתי להגיד, שוטה נאיבי שכמותך  המאמין במערכת המשפט ובצדקת ההליכים הפליליים שראה בהחלטה חפוזה, יהירה של שופטת בית המשפט המחוזי גזר דין מוות ולא ראיתי את הנולד  שהיה כל כך ברור כמו עובר מת בטן המכשפה.  והבוקר שהתעוררתי שוב שידר הגוש הרדיואקטיבי הזה אל ליבי ואמר אל תשתוק . מי שרצח את יורם חכם, רצח באמצעות ידיים אחרות את דויד וינר, ונכון שהשופטת סירוטה, שיעיד עלי בורא עולם , שהייתה עלי חביבה מכל השופטות והשופטים והכרתי אותה הרבה יותר טוב, ממך פרקליט המדינה ופרקליט המחוז הקדוש של ירושלים, , מתה במחלה קשה, אבל דויד וינר שראיתי אותו בבית החולים איכילוב במוצאי שבת, כאשר בחדר ההמתנה לפני המחלקה לטיפול נמרץ, ישבה בין היתר הפרקליטה המחוזית רות דוד , שבמו ידיה הניחה את עניבת החנק על צווארו , ספק ממררת בבכי, ספק בולעת חיוך מריר, ומשפחת וינר שכמה חודשים קודם לכן, כאשר נפטר אביו של דויד, אמרתי לעצמי , איזו משפחה תומכת ונפלאה לא כמו משפחתי הרדודה הזעומה, ניצולת השואה,  סבר כי אחרי שבגדו בו הפרקליטים הכבודים שטרחת להפיץ את מכתבי ביניהם, ובגדה בו השופטת סירוטה, אין לו כבר בשביל מה לחיות, האיש שהאמין שעיוות דין ניתן לתיקון, הבין לפתע כי עיוות הדין הוא צלקת שלא מגלידה, שניתנת לריפוי  רק אם אתה לוקח את האקדח לידיך ויורה בה ירייה אחת שמיד אחריה, כאשר עושה הקליע את דרכו ברקמות, רכות, עצם ורקמת מוח מואר, לפתע העולם מחזיר לעצמו את הצבעוניות והחיוניות שאבדה לו עם עיוות הדין והציפורים מצייצות, כאילו הוכו בטירוף נאצל, עד ששנייה אחר כך הכול נדם.
 
אודה לך אם תפיץ את מכתבי זה לאותם נמענים למכתבך החגיגי, הנמלץ, המלא כל כך הרבה אוויר חם של פרקליטות, משרד המשפטים.
                                                                                                בברכה
                                                                                                אביגדור פלדמן
 
 
 
ולאחר הדברים האלה הגיש כנגדי פרקליט המדינה משה לדור תלונה רשמית ללשכת עורכי הדין.   

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אלון  ביום אוגוסט 14, 2008 בשעה 4:14 am

    כאן ניתן לקרוא עוד על הפרשה:

    http://www.lawdata.co.il/UpLoad/Teanot/3786.rtf#_Toc116390342

    עו"ד פלדמן, ברוך שובך לכתיבה בבלוג, מענין כרגיל.

  • חנוך גיסר  ביום אוגוסט 14, 2008 בשעה 8:42 am

    למה שכתב לך פרקליט המדינה בנוגע לאבחנה בין רצח בכוונה תחילה לבין מה שנעשה והביא להתאבדותו שח דויד וינר.

    כנראה שלא סתם לא ענית.

  • יוסי  ביום אוגוסט 14, 2008 בשעה 9:03 am

    הם לא רצחו אותו.
    הם עשו דבר גרוע יותר: הם רצחו את אופיו.
    ואחר כך הוא כבר נשר מעץ החיים כמו עלה שיבש.

  • מ  ביום אוגוסט 14, 2008 בשעה 9:59 am

    כמה אפלה יש במסדרונות האלה.

  • קסנטיפה  ביום אוגוסט 14, 2008 בשעה 7:14 pm

    כתבת "הוזלנו דמעה" ואולי התכוונת "היזלנו דמעה", ובלי משים, אצבעותיך פלטו לתוך המקלדת אתה האמת, את האשמה בחורבן הזה שגם לך יש בו חלק, ציני למדי.

  • אלון  ביום אוגוסט 15, 2008 בשעה 12:08 am

    קסנטיפה, איזה חלק יש לו בדבר? מה הקשקוש?

  • שלמה  ביום אוגוסט 16, 2008 בשעה 8:16 am

    עו"ד וינר כנראה בתמימות לא הבין שהוא משמש כלי בידי אדם מופרע.
    אי אפשר להתיר לעו"ד לעזור לעבריין לסחוט את המדינה על ידי איומים ברציחות נוספות.
    צר לי עך כך שהתאבד, אך היה עליו לדעת באיזה מגרש הוא משחק.
    רבות הפעמים שעו"ד מאבדים פרופורציות וכיוון.
    כנראה שוינר לא הבין את התרגיל של זוזיאשוילי דבר שהוביל אותו לתוך המלכודת, אך במקום להחלץ ממנה הוא התייאש ושם קץ לנפשו.

  • יורם יהודה  ביום אוגוסט 16, 2008 בשעה 5:41 pm

    הרי לדור הוא אחד המוסמכים להגיש קובלנה …

    כאילו … לקצר את הדרך …

    הייתי בסרט, נכוויתי אנושות על לא כלום, על לא כל עוול, והייתי כה תמים להאמין במעכרת ובנושאי משרות בה.

    זה מה יש, ישראל, 2008.

    את "זה", חייבים לשנות !!!

  • רותי  ביום אוגוסט 16, 2008 בשעה 7:59 pm

    עו"ד פלדמן
    אתה חכם ומיץ וזהו שילוב מנצח לדעתי.
    יש הרבה חכמים, יש רבה אמיצים, יש מעטים מאוד שהם גם וגם.
    איך אפשר לעשות סטאז' אצל אנשים כמוך?

  • אין יסוד לתלונה  ביום אוגוסט 17, 2008 בשעה 4:53 am

    בית המשפט העליון קבע כי חזקה היא שאדם נושא באחריות פלילית לתוצאה המסתברת של מעשיו.

    כמויות הדם על הידיים של אהרון ברק, מנחקרים בכירים שלא נמצאו נגדם ראיות להגשת כתבי אישום ולכן נמצאה הדרך להשפילם במעצר שיביא להתאבדותם, מוכיחה מעל לכל ספק סביר כי בכוחו של חוקר משטרתי להוביל חשוד שכל רכושו הוא שמו הטוב עלי אדמות, להתאבדות כתוצאה סבירה ביותר של מעשה החקירה.

    עו"ד וינר, אותו הכרתי אישית, התאבד בדיוק כפי שהיה סביר שיעשה בנסיבות העניין

    אנשים רבים כמוהו עשו זאת כך בעבר, ויעשו זאת גם בעתיד

    חקירת המשטרה משחקת בדיוק על החבל הדק הזה של אדם הנחקר אצלה, לשבור את רוחו על ידי השריית התחושה כי חרב עליו כל עולמו

    החוקרים במקרה של וינר הצליחו, וזה בהחלט היה בסיוע פעיל ויעיל של שרה סירוטה, שבמחוזותינו אכן נקראה שופטת, אך בפועל היא הייתה במקצועה ובנשמתה, תובעת בלבד.

    אין יסוד בדין לתלונה נגד פלדמן

    הדברים שכתב, בנסיבות שכתב, חוסים תחת חופש הביטוי, וגם לגופו של עניין, כאמו, אינם מופרכים

    מי שהורה לנהוג בוינר כפי שנהגו, אחראי לתוצאה המסתברת של התאבדותו ושותף מלא לרצח האופי שלו

    יהי זכרו ברוך

  • דוד דניאלי  ביום אוגוסט 18, 2008 בשעה 5:46 am

    קראתי וגם את מה שכתבו הטוקבקיסטים וגם בין השורות.
    תשומת לבי הופנתה אל התיגרה-בדרך-אני מניח שבה הופנתה תשומת לבו של לדור לדברי פלדמן.
    נישאלתי לדעתי ואסתפק בהבעת עמדה כללית.
    א.הפוסל במומו פוסל.
    ב. מן הסתם צודקים המתעמתים אם כי יש החולקים על כך;
    טוענים שאם יופיטר זועם-אינו צודק והשניים זועמים .
    ג. יש,לדעתי, מכנה משותף-לפחות אחד- בין שופטים ופרקליטים /עו"ד.
    עו"ד מיצג/ת לקוח ,לא צדק.
    גם אם הלקוח הנכבד יהיה שטן-ובלבד שישלם שכ"ט
    והשופט? הוא קובע-וזה מתבטא בפסק דינו – איזה מהצדדים שכר עו"ד מוצלח יותר .
    שנהיה בריאים ולא נזדקק לשרות של הנ"ל.
    דוד@

  • שמאי ליבוביץ  ביום נובמבר 26, 2008 בשעה 9:10 pm

    Welcome to the club, Avigdor.
    כבוד ועונג לי לברך אותך על הצטרפותך למועדון עורכי הדין שנאלצו להכיר מקרוב את הפנים המכוערות ביותר בישראל – פניה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
    שבמקום לקחת את תלונת הסרק האווילית של משה לדור ולעטוף איתה את האוכל הרקוב שנמצא במקרר ברח' וייצמן 1 בתל אביב ולזרוק את האוכל הרקוב, שסרחונו כבר בלתי-נסבל, לפחי האשפה של הבניין ברח' הנרייטה סולד 1 שם יושבת פרקליטות המחוז האחראית על הרשעות שווא כה רבות במדינת ישראל – במקום לעשות את המעשה היחיד שראוי לעשות עם התלונה הזאת, הם, מלחכי פנכה שכמותם, יתמלאו חשיבות עצמית ויוהרה וגאוות תובעים מתוסכלים ויגישו נגדך קובלנה, ואתה תיגרר לאולם הקבילות המכוער בלשכת עורכי הדין, ושם ישבו שלושה עורכי דין שמעולם לא קראו מימיהם כתב אישום ולא קיימו שיחה אחת בחייהם עם נאשם כלשהו, ויחליטו האם להרשיע אותך בעבירות שונות ומשונות הלקוחות מהחוק הקפקאי המתקרא חוק לשכת עורכי הדין בישראל

    מה נאמר ומה נדבר? אל תשנה כהוא זה מסגנונך, וכבר אמר קהלת ענה כסיל כאיוולתו, והדרך לענות לכסילים הללו, אם בכלל יש דרך לדבר עם אנשים שמגישים קובלנה בגלל מטאפורה – היא ללכת מחיל אל חיל ולהוסיף לדבר במטאפורות, דימויים, וביטויים נוקבים שכוללים, כן, גם את השורש ר.צ.ח וגם את ה.ר.ג וגם את א.נ.ס
    ועוד כהנה וכהנה שורשים בלשון העברית שאליבא דלשכת עורכי הדין בישראל הם "שורשים עברייניים" דהיינו שורשים שהשימוש בהם מוביל מיניה וביה להגשת קובלנה כנגד הפרקליט המעז להשתמש בהם

    אוי מי יחיה משומו אל – כך אמר בלעם הנביא
    ומי יכול להתמודד עם חבורת הכסילים החושבים את עצמם לאל זך וטהור המופקד על נקיון השפה העברית והיושבים בועדת האתיקה
    וחורצים גורלות של עורכי דין

    אלא שאנחנו היהודים עם כל מה שקרה לנו בגלות ובשואה מעולם לא שמרנו על שפה צחה וזכה ודווקא הפלאנו ביכולותינו המטאפוריות והאשמנו אחד את השני,ואף את אלוהים בכבודו ובעצמו, בכל מיני אישומים שונים ומשונים, ועוד התגאינו בכך עד שבאה לשכת עורכי הדין בישראל והחליטה שצריך לחסום שור בדישו ולהקים משטרת המילים והמחשבות ולמנות קצינים שתפקידם יהיה שיטור קהילתי ברחובות השפה העברית, וכל מי שיעז להוציא מפיו מטאפורה נועזה – אחת דינו להכבל, להאזק, ולהיות מובל לחדר העינויים שברח' דניאל פריש 10 – מקום משכנה של ועדת האתיקה

    בקיצור אני סומך עליך שתמלא אותם חכמה ובינה עם מאות ואלפי ציטוטים שאולי, אולי, יפתחו קצת את עיניהם להכיר את עושר השפה ורבגוניותה, ואולי פעם אחת לשם שינוי יקרה נס והקומנסנס וחוש הצדק הבריא יתעוררו אצלם, והם יניחו אותך לנפשך כדי שתמשיך במלאכת הקודש שלך והם יוכלו להמשיך במלאכות שלהם, שכן יש להם מלאכה רצינית שהם צריכים לגמור ולא עליהם להבטל ממנה, וזאת המלאכה היא לטפל בעורכי הדין הרמאים והנוכלים. וכמה אבסורד ומקומם ומכעיס שבמקום לעסוק במלאכתם הם נטפלים לעורכי דין המעיזים להעביר ביקורת נוקבת על הפרות הקדושות של החברה הישראלית וממררים את חייהם בקובלנות סרק

  • משה אברג'יל  ביום ינואר 26, 2009 בשעה 12:17 am

    מוזר מדוע איני מקבל מכתב כזה כמו שקיבלת אתה ממשה לדור או משנדר או בכלל מכל המזוהמים האלה במשטרה.

    אצלי, למרות כל האשמות הם מסתפקים בשתיקה רועמת.

    יש לי הוכחות נגד המשטרה והפרקליטות על הדלפת מידע, קשירת קשר, נטילת טובות הנאה, אשמח לשתף אותך.

    משה אברג'יל

    octapoos@walla.co.il

    לקריאה נוספת:

    http://cafe.themarker.com/view.php?u=168479

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=758009

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=758009

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=757422

    http://www.yeladeinu.info/component/option,com_comprofiler/task,userProfile/user,67/Itemid,1/

    http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=octapoos

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: