אנשי הפח

אנשי הפח
אביגדור פלדמן
 
מכונת השפיטה של בית המשפט העליון עובדת. המפוח אומר "פח", המכבש מכה "טרח", האוזניים נחרשות והחוצה מתגלגל דף פח רבוע,  חלק, נקי מכל שריטה . פסקי דין רזים  כמו תנים המסתובבים על קו האופק. פסקי דין המתרחקים מכל יומרה ספרותית, נבהלים מן המטפורה, סולדים מן  המשפט המסלסל זנב כלפי מעלה, כי אין לדמיון ממשלה ואין לו בית משפט והדמיון יוליך אותך לראות בדפי הפח השתקפויות מסוכנות של אדם, משפחה, גורל.
 
המפוח אומר "פח", המכבש מכה "טרח".
המפוח אומר "פח", המכבש מכה "טרח", הידיים חוסמות את האוזניים והחוצה מתגלגל פסק הדין. משפחה שלמה רוקעה אל הפח, המכבש מחק את פניהם, בפסק הדין המערערים 1 ו-2 סאלח וזינה דארי הם ההורים והמערערים 3-9 הם הילדים, שבעה ילדים:  פראס, רולא, ראניה, אסמאא, אלאא, יאסמין ובן הזקונים מוחמד 
ובלשון הפח של בית המשפט (השופטת ברלינר) :
 "המערערים 2-1 נישאו זה לזו בשנת 1983 (המערערים 9-7 הינם ילדיהם. ההורים הינם ילידי מזרח ירושלים שהיו במעמד של תושבי קבע בישראל. בשנת 1985 עברו ההורים לארצות הברית יחד עם המערער 3 שהיה אז כבן שנתיים. ההורים שהו בארצות הברית עד שנת 1992, ובמהלך תקופה זו הגיעו מידי פעם ארצה באשרת תייר. בשנת 1992 שבו ארצה, ומאז פקיעת אשרת התייר שלהם הם שוהים בארץ, לטענת המשיב, ללא מעמד חוקי. בשנים בהן גרו ההורים בארצות הברית נולדו להם המערערות 6-4 – המערערת 5 נולדה בארץ במהלך אחד מהביקורים בה. המערערים 9-7 נולדו בארץ, לאחר שנת 1992. כל המערערים, למעט המערערת 2, קיבלו אזרחות של ארצות הברית."
ננסה לחלץ את המשפחה מן המכבש . סאלח וזינה נולדו ביושלים המזרחית וכאן מתגוררים הוריהם וכל בני משפחתם. שנתיים לאחר שנישאו נסעו לחפש את מזלם בארה"ב וסאלח הצליח לקבל אזרחות אמריקאית, (זינה לא) לאחר שבע שנים שהתגוררו, נאמר בפרבר של דטרויד, סאלח ניהל מינימרקט קטן ואשתו גידלה את ילדיהם, נמאס להם מארה"ב, התגעגעו לריחות הבית, למשפחה, לאוכל של הסבתא, וגם ההורים הקשישים לחצו וביקשו שהנכדים יגורו על ידם והם חזרו לישראל. אילו היו ישראלים חוזרים היו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, היו זוכים לסל קליטה ושאר הטבות, אך הם תושבי מזרח ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, הם היו כאן בערך אלף שנה לפנינו, לפני הישוב הישן, לפני נחלאות, לפני מאה שערים, לפני הרובע, לפני הכהניסטים שזרקו רימון לשוק הבשר, אבל המדינה היהודית והדמוקרטית אומרת להם יצאתם לשבע שנים איבדתם את מושבכם בירושלים, הפכתם אמריקאים, שוודים, פינלנדים, אתם מבחינתנו זרים. ועל כן חזרו תשעת בני משפחת דארי באשרת תייר. תיירים בארצם שלהם, הדבר לא הפריע להם לחיות כאן 15 שנה, מתערים במקומם שוכחים את האפיזודה האמריקאית בחייהם, עד שבאחד הימים בדקה שוטרת משמר הגבול את סאלח וגילתה כי הוא שוהה במעמד בלתי חוקי בישראל מפני שאשרת התייר שלו הסתיימה לפני 15 שנה, בדיקה קלה גילתה כי כל בני המשפחה 9 במספר אינם חוקיים והוצא כנגדם צו גירוש. המשפחה פנתה לבג"צ, בג"צ שיטח אותם על פח לוהט ואישר את הגירוש. לא עזר להם שמשפחתם גרה בירושלים  מאז קצה הזיכרון, לא עזר להם כי לאחר ששבו לישראל התגוררו כאן 15 שנה, פי שניים מן התקופה שהתגוררו בדטרויט, לא עזרו תחנוני הסבתא הקשישה (הסבא נפטר בינתיים. ) לכו לכם מארצכם וממולדתכם אמרה השופטת ברלינר והשופטת  פרוקצ'ה והשופט ג'ובראן חזרו אחריה: "אל הארץ אשר נורה לכם".

שבוע אחר כך ושוב המפוח אומר "פח", המכבש מכה "טרח"

המפוח אומר "פח", המכבש מכה "טרח": האוזניים כבר חירשות, והטרח נשמע כהמיית הרוח בין עצי הלבונה. הפעם פולטת המכונה את מוחמד עבד אלכרים שענובי תושב כפר בורקא. יום אחד הגיעו חיילים אל החורשה שבה שהה, החיילים ירו ושענובי קיים את העצה שנתן לו אביו כשחיילים מגיעים ובעיקר כשהם יורים תברח . או כמו שאמר לי אבא שלי, כשהתגייסתי לצבא, פרי נסיונו העשיר כניצול שואה, "במקרה של ספק אנטלויעף", (שא רגליים באידיש) .אחד הקצינים החל רודף אחריו הבעייה של שענובי הייתה שהוא לא ברח מהר מדי, הכרס הגדולה הפריעה, על כן הצליח הקצין לירות ברגליו וגרם לו לנכות קשה. שענובי הגיש תביעת נזיקין בבית המשפט המחוזי בחיפה. שם קבע השופט כהן כי שענובי זכאי לפיצויים כי בעת שנורה על ידי החייל, לא היה חשוד במעשה עבירה, החייל כלל לא ידע את זהותו והירי היה על כן בניגוד להוראות הפתיחה באש המצדיקות ירי לעבר "חשוד". בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין ולקח חזרה את הפיצויים משענובי. הפעם איש הפח הוא השופט גרוניס, שבמילים, שקולות, קרות ומדוייקות קובע כי ערבי בורח הוא ערבי חשוד ואפילו אם הוא לא חשוד הרי "אילו סברתי – ואינני סובר – שהקצין ד' הפר את הוראות הפתיחה באש משירה לעבר רגלו של המשיב, הייתי קובע כי בשים לב לתנאי המקום והזמן בהם פעל הקצין ד' נופלת הפרה זו בגדרו של אותו "מרווח סביר של טעות", ולפיכך אין לקבוע כי הקצין ד' התרשל במעשה ירי זה". השופטת חיות והושפט ריבלנין הסכימו איתו.

הו הו ברוכים הבאים
הו הו ברוכים הבאים "תנאי המקום והזמן". הו הו ברוך הבא "המרווח הסביר של הטעות", מרווח שהוא תהום ללא תחתית. כמה חשודים ומעין חשודים ודמוי חשודים וערבים בורחים שלא ברחו מהר מספיק הוטלו ועוד יוטלו לתוכה.

 

הו הו ברוכים הבאים גרוניס וברלינר מומחים קרי מזג, חסרי סגנון לחלוטין, מאז שעמדתי על דעתי כעורך דין אני מחלק את השופטים לצוחקים ושאינם צוחקים. הצחוק יפה לשיפוט, הצחוק מטהר את תעלות הנפש, זןסמן היה שופט צוחק, חיים כהן היה מתגלגל מצחוק, מישה חשין היה גועה מצחוק, זו הירושה הנוראה של הנשיא אהרן ברק, שבעצמו היה שופט צוחק, שכלא את הצחוק בכלוב הצלעות ורק החזה העולה ויורד העיד על הצחוק המשחרר חסימות אנאליות. הוא בחר בקפדנות שופטים לא צוחקים נזירי המילה, שופטים מומחים, שהמאכלת שלהם חרישית וכשהיא חותכת את האוויר  האוויר לא אומר ווואששש.
 

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ד.ט  ביום אוקטובר 7, 2007 בשעה 2:46 pm

    דווקא לפי הצעתו של פרידמן שזכתה להתקפות רבות כל-כך, לא יוכל גרוניס להתמנות לנשיא אחרי בייניש כפי שנובע מעקרון הסיניוריטי.

    לגבי החיילים שירו בחורשה – סתם הם ירו או שהיתה סיבה? (הכוונה, לפני שברח שענובי).

  • חזי  ביום אוקטובר 10, 2007 בשעה 2:10 pm

    "הם היו כאן בערך אלף שנה לפנינו, לפני הישוב הישן, לפני נחלאות..", למה תמיד ללכת לפני תולדות הציונות, אולי הערבים האלה הסתובבו בכל המזרח התיכון?
    ולמה בעיות ההגירה שלהם הם עסק של המפעל הציוני? העולם הערבי (על מלוא עליבותו) מונח על כף ידם. כבר הוכיחו שהם יודעים להטלטל ולהויד. יואילו בטובם ויטלטלו את עצמם לחו"ל. כלומר לשטחים.
    אם משחקים בקודם. אני מאמין שאנחנו פה היינו הרבה קודם לערבים.

  • אורה לב-רון  ביום אוקטובר 13, 2007 בשעה 12:45 pm

    אני לא הייתי פה לפני אלף שנים, גם לא לפני שבעים. גם הורי לא. הם היו בפולין. אז אתה אומר לי לחזור לפולין?

  • חנוך ויניקמין  ביום נובמבר 26, 2007 בשעה 1:55 pm

    מה אמר שהולך ופוחת הדור? הנה יש זן שאינו חושש לומר דעתו, הגם שהוא עשוי להיפגע ממנה מקצועית וחברתית. הנה יש מישהו שהעברית חשובה לו והסגנון מתנגן אצלו במצלתיים.
    מזכיר לי את חנוך לוין עליו השלום. אל תחת ואל תירא, אביגדור כי לך הארץ.

  • לחנוך....  ביום נובמבר 26, 2007 בשעה 2:01 pm

    אתה יודע מה אומרים על זה אצלנו באינטרנט? פחחחחחחחחחחחח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: