חמורים

Donkey.jpg
חמור

 

(הארץ 19.2.10)

 

היחסים בין שופטים לעורכי דין הם שריד אחרון של התקופה הפיאודלית, יחסים של כפיפות מוחלטת משוחררים מתרבות קפיטליסטית מנוונת של נימוס וחלוקת שליטה ויחסי ייצור לא טבעיים. כל מי שרגליו הוליכו אותו לאולם משפטים פעיל, יופתע מכמות העלבונות שמוכן לשאת הייצור המרוט  שפל הרוח העומד לפני כבודו, נאחז בכנפי גלימתו,  מתפתל לעתים כתולעת מבוהלת ולעתים עובר לקידות מגושמות ימינה ושמאלה, בריקוד המה יפית המסורתי  ונשמתו פורחת מפחד, ובקושי הוא מצליח לשאוף אוויר ולמלמל את דברי החנופה החלקלקים שלא היו מביישים את     אקאקי אקאקביץ , הגיבור הרופס של האדרת לגוגול, ובאותה עת מרום כבודו מותזים אל עורך הדין ביטויים חסרי רחמים כגון, "אדוני חוזר על עצמו", אדוני יסיים", "אדוני מדבר לא לעניין", "אדוני הגיע לא מוכן", "אדוני ישב", "אני מורה לאדוני לשבת", אדוני יישב ולא יחוייב בהוצאות אישיות", ה"אדוני",  במשפטים הללו מותז החוצה  כאשר לשונו של כבודו מוטחת בחיכו של כבודו, אוספת טיפות רוק רענן כטל הבוקר על פרחי הכרוב, ומשם מדלגת הלשון אל השיניים הקידמיות ומשתרבבת החוצה מן השפתיים הדקות.  "א ד ו ני"
 
 בפסק הזמן הקצר שבין החיך והשיניים מגניב עורך הדין מבט חטוף אל הסמרטוט היושב על ספסל הנאשמים, הרואה את עורך דינו המכובד, הלבוש חליפת ארמאני שנרכשה בחנות ה-outlet  בקווינס, עורך דין שאפשר שהוא סבא לנכדים, שאשתו תולה בו מבטי הערצה בלתי מסוייגים, עורך דין שלו שילם ממיטב כספו, הופך מול עיניו לשלולית צמיגה המתפשטת על רצפת אולם בית המשפט אבל כשמסתיימת הצליבה הוורודה ממהר עורך הדין ללקוחו ולוחש על אוזנו, "הראיתי לו, הראיתי לו  ראית איך הראיתי לו".
 
כל עורך דין, המופיע בבתי משפט, בלי קשר לשנותיו במקצוע, למעמדו, לידיעותיו להשכלתו, לכשרונו, לרום מעמדו, לחשבון הבנק שלו, עובר השפלה כזו לפחות פעם אחת בחודש והצעירים שבהם הנדמים לכבודו כסרדין המפרפר ברשת  , יעברו את זה שלוש או ארבע פעמים בשבוע. פגשתי עורכי דין שלא יגררו אותם לאולם בית המשפט עם שבעה סוסים אבירים. אדם וגם עורך דין הוא אדם, צובר לו עם חלוף שנותיו מרחב פרטי מוגן במגדלים של כבוד, נימוס, הערכה, מעמד, כל אלה נמסים כקרח על גג פח לוהט אל מול מבטו של כבודו, שאין גבול ליכולתו להשתלח בחגבים למרגלותיו.
 
מומלץ לכל עורך דין לנצל אולם ריק משופטים, וביום ממוצע מחצית מאולמות בית המשפט בתל אביב ריקים מן השופטים, שיוצאים בצוותא לציד שפנים וארנבות בשדות הציד הנצחיים על גג בית המשפט, ובהעדרו של השופט לטפס אל כסא כבודו. מקרקעית אולם בית המשפט נדמה שהבדל הגובה בין ספסל עורכי הדין וכסא הכבוד זניח, אבל המטפס האמיץ שהעפיל מעלה והניח את עכוזו  על הכורסא השיפוטית המהוהה מגלה  לפתע כי די בהפרש גובה של כמטר וחצי כדי להפוך את האולם הפרוש לרגלי השופט
 לליליפוט שבה מסתובבים גמדים עמלניים שקולותיהם מגיעים לאוזנייך כצפצופים דקים.
 
החבורה המובסת של עורכי הדין ממשיכה להופיע יום אחרי יום  בבתי המשפט, לשקוד על  לימוד תיקים מסועפים ומורכבים, לפחות ככל 81 כרכי הקומדיה האנושית של אונורא דה בלזאק מאבא גוריו ועד הדוד פונס והדודנית בט, רק כדי שטיעוניהם ישמעו באוזני כבודו כפעיות דקות כאשר כל תשומת לבו של כבודו מתמקדת בשאלה מתי כבר יסתיים החזיון הפתטי הנפרש לרגליו ויוכל לעלות לגג בית המשפט ולהשתרע לצד חבריו השופטים, בצל עצי הדקל לפתוח בקבוק יין אדום דומיין דה שבליה 2004 והתענג על ניחוח הפתל, הזעפרן והנחושת הבשלה של הנוזל הארגמני עד שהארנבת שניצודה מוקדם יותר השכם בבוקר, על ידי נשיא בית המשפט, הלבוש אברקיים חומים,  תתרכך ותהפוך לנזיד סמיך.
 
עורכי הדין נוטים לפתח הזיות פרועות על שופטים. הללו ממלאים את שדה הראייה של עורכי הדין ושדה התודעה כמעט 24 שעות ביממה, השופטים הם תחליף לאב הנעלם, שהיה בעצמו עורך דין וחזר מובס מבית המשפט והסתגר בעליית  הגג עם בקבוק ברנדי 777 וכתבי ניטשה, הם תחליף למורה גולדשמידט מכיתה ב בבית הספר תחכימוני שהיה מושיב אותי על ברכיו, ללא כל כוונות אסורות, וקורא באוזני בקולו הרך כפרוסת חלה בציר הדג,  את פרקי בראשית, השופט הוא המורה הדגול שמילקיהו של פוצ'ו שלא נהסס לצייר אותו על הלוח בהפסקה כשאוזני חמור גדולות מפארות את קוקדודו המקריח.
 
על כן השופטים כל כך שוברים את ליבם של עורכי הדין, כאשר הם לא משיבים לנו אהבה, כאשר הם לא מבינים שאנו עורכי הדין חיים דרכם את הרפתקאות חיינו, אנחנו וולטר מיטי החיים עדיין בבית ההורים, משכימים כל בוקר למשרד מאובק ברחוב אלנבי, אבל  השופטים הם החיים הסודיים שלנו, בעזרתם אנו מרקיעים שחקים, הופכים למנתחים דגולים המסבירים לשופטים את פלאי המוח האנושי, אם צריך אנחנו בקיאים בפיזיקה ומסבירים בלי קושי את מעוף החלקיקים המתרחש בתאונת דרכים חזיתית אבל הכי הכי אנחנו אוהבית להתיישבם בתא הטייס של מטוס קרב הפוקה וולף  הדו מנועי ולנהל קרבות אוויר עם הברון האדום- מנפרד אלברכט פרייהר פון ריכטהופן .
 
זר הבא מן החוץ לא יבין את יחסי שופטים ועורכי דין, סניגורים כפרקליטים, האינטימיות הקיצונית הנוצרת רק במוחו של עורך הדין, שבה השופט ה הופך חלק בלתי נפרד מהוויתו ומזהותו האישית, אינטימיות שהיא פרי של השפלה מתמשכת, שכל מי שבקיא בעולמם הפטישיסטי  של המזוכיסטים יודע איזו קירבה מצמררת נוצרת בין הפאט
יש המדכא, לקורבן המשתוקק. חיי הדמיון העשרים עד לתחושת קבס שמנהל עורך הדין עם השופטים מולידים את התופעות ההזויות של הפרקליט קורב, שבפני תלמידיו, המלשנים הקטנים שכבר התברכו בכל הניבזויות המדכדכות של עורכי דין מסחריים, שלא יהססו לתקוע סכין בגב האמא שלהם, אם זה יקדם אותם לדרגת שותפים במשרד  הנמצא בין עשרת המשרדים המסחריים הגדולים בדירוג דן אנג ברדסטריט, לא יודע להפריד בין חיי ההזייה שהוא מנהל עם השופטים והמציאות מקפיאת הדם של ניכור מוחלט של אולם בית המשפט העליון שבו הנעל המושלכת אמורה לקפוא באוויר ולהיעצר  במסך הקרח שבין השופטים,  ושאר העולם והנה לתדהמתו של הפרקליט קורב הפוקח עיניים בזעזוע אמיחי, הנעל ממשיכה במעופה בקשת רחבה והיא נוחתת על פניה של נשיאת בית המשפט העליון המוטחת אחורה אל הצרפה , כי כפי שכתב חכם המשפט פיטר גייבל  מאסכולת Critical Legal studies השופט אינו שוער. בעוד השוער נוכח במשחק באמצעות הקאורדינציה של תנועותיו, משקלו ועירנותו, חלוקת שיווי המשקל שלו ויציבותו, לעומת השוער, השופט מוסתר כמעט לחלוטין על ידי גלימה שחורה ותנועותיו מינימאליות ומעורבים בהן בדרך כלל ראשו וידיו בלבד,   ועל כן קל עד מאד להפילו על גבו אפילו בתנועה אקראית.

About these ads
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מ  On פברואר 19, 2010 at 12:53 am

    וחבל שאינך מקדיש חלק מזמנך גם לכתיבת פרוזה
    מסתתר שם מתחת לגלימה סופר נפלא
    בלזקי למדי

  • אלי חברוני  On פברואר 19, 2010 at 4:24 pm

    הנה סיפור יפה

    http://www.halemo.com/edoar/0111/0001.html

  • רני  On פברואר 19, 2010 at 9:56 pm

    יותר מפעם אחת לפני שופט שגם הוא בזמנו עמד לפני שופט. חלקם אפילו לא קבלו עבור השלב הראשון בהתפתחות זו [ כמו בעולם החרוקים- תולעת - גולם- פרפר = מתמחה - עו"ד -שופט ] שכר מהמיסים שלי והיו צריכים להוציא תשלום בכוחות עצמם. זה קצת כמו פקידי האוצר שהיום עושקים אותי בשם המדינה ומחר בשם היזמה הפרטית.כך שהציור של שני מעמדות הנו לא מדויק.

  • תתבייש לך  On פברואר 19, 2010 at 10:53 pm

    כמה שטויות במאמר אחד. מגיע לך תביעת לשון הרע על השקרים שלך שמבזים את בית המשפט. כמו כן הפכת לגרפומן-כותב בהארץ כותב ביקורות בידיעות ספרים. עליך ננאמר-תפסת מרובה לא תפסת….

  • שוקי אפרים  On פברואר 20, 2010 at 5:06 am

    איזו כתיבה. איזו שנינות. ללא מורא וללא משוא פנים. מגיע להם!!!1!!

  • השופט הלוהט  On פברואר 21, 2010 at 8:25 pm

    מיקי מיקי
    יש גבול כמה אפשר להתחנף לבוס.

  • מוטי ורדי  On מרץ 3, 2010 at 11:32 pm

    גלגלת אותי מצחוק
    רוצים עוד
    ביתי עובדת על סרטון אנימציה המתאר את תנועת הלשון.. האוספת טיפות רוק כטל.. כאשר המילה "אדוני" מותזת החוצה

  • מינק  On מרץ 9, 2010 at 11:57 pm

    אשתי שתחייה קרובת משפחה של אותו ברון אדום. ומסתמן מכך שאף בתי יכולה להתהדר בייחוס משפחתי לאותה אגדה מעופפת. לפעמים היא מדלגת מהספה בלי להסתכל קדימה, כי השמיים גדולים הם

  • רוברט  On מרץ 25, 2010 at 9:54 pm

    יש לכל אדם מין נטיה אינסטינקטיבית לחשוב שלו מיע יחס טוב יותר- וכעת תאמר לי בברקשה – למה אתה סבור שלעורכי הדין מגיע יחס טוב יותר מלסמרטוט ריצפה ?

    קיבלת פעם מכתב מעורך דין שמורה לך ללם לחברת סלקום/013/בזק/מנוול אחר – מכתב התראה ? ניסית פעם להתקשר לאותו עורך דין ולדבר אתו כחייב אל ב"כ ? שם הרי גם ללא תוספת הגובה של 1.5 מ' מרגיש עצמו עורך הדין כאילו אתה חייו לו את עולמך וצווארך. אז למה לעורכי הדין ל מגיע אותו יחס?

  • The Woman From  On אפריל 15, 2010 at 11:18 pm

    מזמן לא נסחפתי כך בקריאה, הבאת אותי לשכרון חושים של ממש.

  • רשלנות רפואית  On ינואר 1, 2011 at 12:07 pm

    כתיבה מצויינת, כל כך נכון.

  • עורך דין רשלנות רפואית  On אוגוסט 11, 2011 at 9:19 am

    קודם כל סגנון הכתיבה שלך נהדר ומשעשע. שנית – אמנם השופטים מתייחסים בביטול לעו"ד, אבל ניתן לראות בכך יתרונות – האם היית מעדיף מצב בו עו"ד מדברים אל השופטים כשווים אל שווים? הרי על כל עו"ד שהוא ותיק ומנוסה בתחומו יש עשרה צעירים ירוקים…

  • אני מסכים שיש חוסר שוויון ,אבל החוסר שוויון הזה מתבטא לא רק בבתי המשפט ובין עורכי דין לשופטים,אלא ברוב המקומות והמערכות בהם קיימת היררכיה בין אם בצבא ביחס של חייל ומפקד,בבתי המשפט ביחס של עורך דין ושופט או בכל מקום עבודה בין העובד למעביד.
    כתיבה מצוינת וסוחפת נהניתי לקרוא !

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 25 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: